צליאק
צליאק היא מחלה אוטואימונית, דלקתית, הפוגעת במעי ובמערכות גוף נוספות. המחלה עלולה להתפרץ בכל גיל בפרטים הנושאים מטען גנטי ייחודי, חשופים לגלוטן ולגורמים סביבתיים נוספים.
גלוטן, המחולל העיקרי של הדלקת במעי, הוא למעשה חלבון עיקרי בדגנים, כגון, חיטה, שעורה ושיפון. בבני אדם בעלי נטייה גנטית, חשיפה לגלוטן (וסיבות נוספות) גורמת לתגובה דלקתית במעי, וזו פוגעת בתפקודו כאיבר האחראי על ספיגה של רכיבי מזון חיוניים. כך אובדים להם אבני בנין מזינים ונוצרים חסרים תזונתיים המשפיעים על מערכות הגוף השונות.
האופן בו מסתמנת המחלה הינו מגוון ביותר, ושונה בין ילדים למבוגרים. תמונה אחת אפשרית היא של ילד המלין על עייפות, כאבי בטן ושלשול, ואילו תיתכן התייצגות של ילדה עם תפרחת עורית מגרדת וכאבי מפרקים. במקרים מסוימים ייתכן ולא יהיו תסמינים כלל.
במקרים בהם עולה חשד לקיומה של מחלת צליאק יש לבצע בדיקות סרולוגיה (בדיקות לרמות נוגדנים) ייחודיות למחלה ולהחליט על המשך הבירור בהתאם לתוצאות ובשילוב התמונה הקלינית. האבחון הסופי יבוצע לאחר השלמה של גסטרוסקופיה ולקיחת דגימות להתבוננות במיקרוסקופ (ביופסיות). במקרים מסוימים ניתן לקבוע אבחנה גם ללא גסטרוסקופיה.
צליאק היא מחלה כרונית, ולמרות מחקרים רבים בחיפוש אחר תרופה, שמירה על דיאטה נטולת גלוטן לאורך כל החיים היא כיום הטיפול היחיד.